התבונה שלך

התבונה שלך

מדי בוקר מתאכזבת מחדש ששוב לא דיברו אותה

שוב היא לא נשמעה

ולא נראתה בעיני המביטים

שלא לדבר על מחיאות כפיים שהיא לא קיבלה

אורות זרקורים שלא האירו את תפארתה

וההכרה שהיא לא זכתה לה

כל יום חדש, היא מקווה מחדש

וכל שקיעה היא שוקעת באכזבה

צברת חתיכת תבונה, ברוך השם

גידלת בתוכך את החלק שמבין לעומק

קירבת אליך רק דברים שהלב שלך מעריך

שכבה אחר שכבה, ימים, שבועות וכך שנים

עונות השנה חלפו לנגד עיניך

עם כל גילוי חדש שהתווסף לערימת התבונה שלך

וכעת כבר יש כמות נאה ומכובדת

שמתעוררת איתך לתוך היום

ועליך לשאת אותה עם עצמך

מדי פעם משתחררת איזו כותרת לאוזן קשובה

כמו בודקת אם התגובה מספיק אוהדת

כבר כבד לשאת אותה

היא מבקשת להאמר

בפשטות בלי פלפולים וסלסולים מיותרים

רוצה לעבור דרך איברי הביטוי

להשפך אל דף נייר בלי סדר מיוחד

ולהגיד.